מדד המחירים לצרכן משקף את השינוי במחירי סל התצרוכת במדינת ישראל הכולל מוצרים ושירותים שונים למשל מזון, תחבורה, הלבשה והנעלה וכמובן דיור. מטרת המדד היא למדוד את השינוי ברמת המחירים ולכן אין חשיבות לערכו המוחלט אלא לשינוי היחסי. מדד המחירים לצרכן מחושב ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומפורסם בכל 15 לחודש עבור החודש הקודם.
החודש פורסם כי המדד לחודש אפריל 2016 עלה ב 0.4%.
שינויים במדד למעשה מצביעים על עליית מחירים (אינפלציה) או ירידת מחירים (דפלציה) במשק. עליית האינפלציה משמעותה שחיקת כוח הקנייה שלנו הצרכנים, שכן במקרה כזה נשלם יותר בעבור אותו מוצר.
כיצד משפיעה ההצמדה על ההחזר החודשי?
ניקח למשל מסלול משכנתא ובו 500 אלף ₪ בריבית קבועה צמודה למדד ל30 שנה.
לשם הדוגמא נניח שהריבית הנה 3% לשנה ובממוצע כל חודש המדד עולה ב 0.2% בדומה לחודש שחלף.
ההחזר החודשי ההתחלתי המתקבל הוא 2,108 ₪ וההחזר החודשי בתום התקופה יעמוד על 4,310 כלומר ההחזר החודשי הולך וגדל עם הזמן.
מלבד העובדה הטריוויאלית שאף אחד לא מעוניין לשלם סכום גדול יותר כל חודש, ההצמדה למדד למעשה מנפחת את ההלוואה וגורמת לנו לשלם כסף מיותר לבנק. כל חודש ההחזר החודשי גדל וחמור מכך, קרן ההלוואה שהיא החוב לבנק ממשיכה לתפוח.
אם לאחר שנתיים של תשלומים נרצה לפרוע את ההלוואה נצטרך לשלם לבנק את יתרת הקרן, במשך שנתיים הלקוחות שילמו לבנק 51,873 ₪ אך יתרת הקרן שנותרה לשלם עומדת על סך 502,323 ₪!! (אני מזכירה שסכום ההלוואה ההתחלתי היה 500 אלף ₪).
חשוב להבין, אפקט ההצמדה למדד פועל בדומה לריבית דריבית, כך כל חודש שחולף, קרן ההלוואה גדלה וכתוצאה מכך נגזר תשלום חודשי גבוה יותר. בטווח הארוך, מתווסף למשכנתא כולה סכום של 270 אלף ₪ רק בעקבות ההצמדה למדד המחירים!
אז איך ניתן לפתור את זה?
ניתן למנוע מצב זה של התנפחות המשכנתא ותשלומים מיותרים לבנק על ידי בניית תמהיל משכנתא אופטימאלי שתואם כמובן ליכולותיהם של הלווים.
ככלל אצבע, אל תפרסו מסלול צמוד למדד המחירים לצרכן לתקופות ארוכות אלא אם אתם יודעים בוודאות שאתם פורעים את המשכנתא בשנים הראשונות. חשוב להתאים את ההצמדה לסוג העסקה ובהתאם לקבוע את פריסת השנים.